התשתית העובדתית
1. הנאשם, הורשע על ידינו בשתי עבירות של מעשה מגונה במשפחה, לפי סעיף 351(ג)(1) בנסיבות סעיפים 348(א) ו-345(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן
"חוק העונשין"), ובנסיון אינוס במשפחה, לפי סעיף 345(א)(3) בנסיבות סעיף 351(א) ביחד עם סעיף 25 לחוק העונשין. נציין כי סעיפי העבירה בנוגע לנסיון האינוס תוקנו על ידינו בהחלטה נפרדת שניתנה ביום 15.3.09. המדובר בתיקון טכני במהותו.
העובדות הנוגעות לעניין תוארו בהרחבה בהכרעת הדין, ובקצירת האומר נציין כי מדובר בשלושה מקרים של תקיפה מינית, אשר בוצעו על ידי הנאשם במתלוננת שהיא אחות אשתו, קטינה ילידת 25.12.95.
האירוע הראשון התרחש בחודש אפריל 2007 בחדר השינה בבית ההורים, כאשר הנאשם אחז בפניה של המתלוננת, ניסה לנשקה וחיבק אותה בכל חלקי גופה. לאחר מכן נשכב הנאשם על המתלוננת, ליטף את חזה החשוף ונישק אותה בשפתיה.
האירוע השני התרחש בחודש מאי 2007 בחדר הכביסה, ולאחר מכן בחדר האמבטיה בבית ההורים, כאשר הנאשם הפשיט את המתלוננת מבגדיה, השעין אותה על שידה והורה לה לפשק את רגליה. הנאשם הוציא את איבר מינו והחל מחככו באיבר מינה של המתלוננת עד אשר הגיע לסיפוק מיני.
האירוע האחרון והחמור מכולם התרחש ביום 8.6.07 בשעות הצהרים, כאשר הנאשם גרר את המתלוננת אל חדר השינה של ההורים, השליכה על המיטה, הפשיל את מכנסיו והפשיטה מבגדיה. הנאשם תפס את המתלוננת בכתפיה, נשכב עליה וניסה להחדיר את איבר מינו לאיבר מינה חרף התנגדותה, עד שהגיע לסיפוק מיני.
הנאשם כפר בכל המיוחס לו, והורשע על ידינו לאחר ניהול משפט הוכחות ממושך שבו העידו כל עדי התביעה, למעט המתלוננת אשר נאסר עליה על ידי חוקרת הילדים להעיד בבית המשפט ועדויותיה המוקלטות והמתומללות הוגשו כראיה לבית המשפט (מעבר לעדות החוקרת עצמה).
תסקיר מבחן והערכת מסוכנות
2. הנאשם הופנה על ידינו אל שירות המבחן למבוגרים, לצורך הכנת תסקיר מבחן בעניינו, ואל המרכז להערכת מסוכנות, לשם קביעת רמת מסוכנותו המינית.
מתסקיר המבחן עולה, כי מדובר בנאשם כבן 32, נשוי ואב לשלושה ילדים בגילאי שנתיים עד שש. הילדים מתגוררים עם אימם בבית הוריה ברמלה, שם התגוררה המשפחה גם טרם מעצרו של הנאשם. לאחר שחרורו של הנאשם מהמעצר, ובהתאם להחלטת בית המשפט, הוא שהה במעצר בית מלא ובאיזוק אלקטרוני, בבית אמו.
הנאשם עלה ארצה מאתיופיה בשנת 1991, ומשפחתו השתקעה בקרית מלאכי. הוא למד בישיבה ובהיותו כבן 14 השתלב בפנימית "חוות הנוער הציוני" בירושלים. בתום לימודיו התגייס הנאשם לצה"ל, שירת שירות צבאי מלא והמשיך לשרת במילואים עד למעצרו בפרשה. בגיל 26 הכיר הנאשם את רעייתו, היא אחות המתלוננת, ולאחר שהקשר ביניהם התהדק, הם החליטו להינשא והתגוררו במשך כחמש שנים בקרית מלאכי.
בשיחה עם קצינת המבחן, חזר הנאשם והכחיש כל פגיעה מינית במתלוננת וטען כי זו הונחתה על ידי בני המשפחה למסור גרסה שקרית לגבי האירועים. לדבריו, המתלוננת היא
"ילדה בעייתית המטופלת רפואית", ובכך יש הסבר נוסף לתלונות שהוגשו נגדו. הוא רואה עצמו כקורבן של עלילה זדונית אשר הביאה למעצרו ולהעמדתו לדין, בגין עבירות שלא ביצע. בשל העובדה כי הערכת מסוכנותו המינית של הנאשם נקבעה כנמוכה עד בינונית ובשל הכחשת המעשים על ידו, נמנע שירות המבחן מכל המלצה בעניינו.
גם בפני מעריכת המסוכנות הכחיש הנאשם, מכל וכל, את המיוחס לו וטען לגבי המתלוננת כי
"זאת ילדה מופרעת שלא יודעת מה סיפרה להם, היא ילדה בעייתית, איך היא יכולה לומר דברים שלא היו ולא נבראו מעולם". מעריכת המסוכנות ציינה, כי בהכחישו את המעשים, הנאשם אינו מגלה כל תובנה לטיב מעשיו ולתוצאותיהם ורואה עצמו כקורבן. המעריכה מציינת כי מחקרים שנערכו הראו כי הכחשה מוחלטת של המעשים בקרב עברייני מין במשפחה, עשויה להעלות את רמת מסוכנותם המינית.
לאחר בחינת כלל הגורמים, תוך שיקלול פקטורים סטטיים ודינמיים, הגיעה מעריכת המסוכנות למסקנה כי מדובר במסוכנות מינית ברמה נמוכה עד בינונית.
מן הראוי לציין כי התבקש על ידינו גם תסקיר קורבן עבירה המתייחס למתלוננת, אך בפגישה של פקידת הסעד המחוזית עם המתלוננת ועם אימה, ביקשו השתיים להימנע מהכנת תסקיר קורבן עבירה.
ראיות לעניין העונש
3. התובעת הגישה את גיליון המרשם הפלילי בעניינו של הנאשם, וממנו עולה כי הוא נתן את הדין בפני בית משפט השלום בקרית גת (ת.פ. 1398/01), בגין ביצוע עבירה של תגרה במקום ציבורי. בסופו של דבר הסתיים ההליך ללא הרשעה והוטלה על הנאשם התחייבות כספית בסך 1,000 ש"ח לבל יעבור כל עבירה שיש בה אלימות תוך שנה מיום 18.5.04, מועד בו הסתיים משפטו.
מטעם ההגנה העיד מר מיכאל דניאל, מנהל חוות הנוער הציוני בירושלים, שם למד הנאשם. העד ציין כי מדובר באדם שקט ומופנם, אך עם זאת התבלט כמי שתרם תרומה משמעותית לפעילות החווה. הוא ידע ליצור אוירה חיובית ולגשר על פני קונפליקטים שהתגלעו בין עולים חדשים ממדינות שונות. בכל תקופת שהותו בחווה לא היו לו בעיות משמעת כלשהן.
חוות דעת דומה ניתנה גם על ידי מר יאיר סיני, ששימש כמדריך בחוות הנוער הציוני, אשר ציין כי הנאשם נרתם לקליטתם של בני הנוער האתיופיים והיה אחד מהחניכים הבולטים בחווה.
העידה גם רעייתו של הנאשם, אשר ביקשה את התחשבותו של בית המשפט למען ילדיהם המשותפים, הזקוקים לאביהם. היא הוסיפה כי היא סולחת לנאשם והיא מוכנה
"לקחת אותו בידיים ולהראות לו את הדרך הנכונה". היא אינה מעוניינת לנתק את הקשר עם הנאשם ואינה שוקלת פרידה ממנו.
אחות הנאשם, סיפרה לבית המשפט על תלאותיה של המשפחה אשר עלתה בשנת 1991 מאתיופיה לישראל, דרך סודן. לאחר פטירתו של האב סייע הנאשם לאם ולאחים מבחינה כלכלית, והוא שימש להם כדמות אב.
דברים דומים נמסרו גם על ידי אמו של הנאשם.
טיעוני הצדדים